נשים עוזבות את בני זוגן -
הגולש Blackram מדגיש זאת באופן חד משמעי, ש"נשים עוזבות" כחלק בלתי נפרד מהתנהגותן הנשית ( כאן ).
זה כאילו חזק ממנה, עניין מובנה בכל קשר רומנטי מיני. היא חייבת לעזוב את רוב בני זוגה.
רוב הנשים עזובות את רוב בני זוגן, או את בן זוגן שליווה אותן לאורך חייהן.
היא נוטשת את בן זוגה הגבר, תוך הפתעה מוחלטת, באופן נחרץ, באופן סופי, בלתי הפיך.
הנטישה חלה בסמיכות זמנים לתחושת הקיפוח שלה, תחושת אי שבעות הרצון שלה מהגבר, בן זוגה.
הנטישה עצמה יכולה לחול תוך שבועיים לאחר תחילת הקשר, או לאחר 20 שנות נישואים.
הוותק של הקשר, וגם ילדים משותפים, איננו משחק תפקיד בשיקוליה לנטוש בנחישות ובאופן סופי.
לאישה יש יכולת מלאה לעשות כן בנחישות, ללא שום מכשלות רגשיות, ללא עכבות, ללא שום תחושת בושה, ללא שום רגשי אשמה, ללא נקיפות מצפון. לאחר גמר היחסים האלו, האישה תמשיך הלאה ולא תביט על הקשר הישן לעולם.
היא מכחישה שהיא נוטשת גברים סדרתית, היא נבוכה בזה. הדבר מתנגש עם הדימוי העצמי שלה כ"פיה טובה".
היא לא מרגישה אשמה, ולא חרטה, ולא נקיפות מצפון על כל שלל הנטישות שלה, אבל היא חשה בכך מידה של מבוכה.
רמזים מקדימים לנטישה עצמה-
בעיקרון, רעיון הנטישה עצמו, הוא "סוד" שהבחורה שומרת מפניו של בן זוגה הגבר.
חלק מכלל הרמזים הקודמים לנטישה, גמר הוולידציה הנשית לטובת הגבר.
האישה חדלה מלצחקק מבדיחותיו של הגבר בן זוגה, חדלה מלהתאפר למען בן זוגה, אך מתאפרת למען אירועים אחרים.
במקום אלו האחרונים, הבחורה משפילה אותו, מותחת עליו ביקורת שלילית, לעתים צועקת עליו,
לעתים מונעת ממנו יחסי מין, לעתים מונעת ממנו בילויים משותפים איתה ואף עם חבריו.
הגולש Blackram מציין כי זוהי למעשה "הנטישה הרגשית" מצדה של הבחורה, וזהו השלב הסמוי של הנטישה.
משך הזמן הזה עשוי להימשך זמן רב והוא שונה בין אישה אחת לאחרת.
מעבר בלתי הפיך ממצב זוגי, למצב נטישה -
מרגע שהאישה מבטאת לראשונה את רצונה לעזוב / לנטוש את בן זוגה, זה כמו סוויצ' בלתי הפיך.
בהמשך מסתבר עד כמה היא רצינית ונחושה, בלתי ניתנת לשכנוע לחזור בה מהחלטתה.
כל רגשות החיבה, האהבה שהיו לה, הכל נעלם כלא היה.
בן זוגה, לפתע נתפס אצלה כאויב, זוכה ליחס של אויב באופן בלתי הפיך.
לא מוכנה להיזרק בידי גבר - אם הגבר מבקש להיפרד ממנה בניגוד לרצונה, היא תמשוך ממנו עוד זמן חסד, תבקש, תתחנן, תבכה, והכל כדי להרוויח זמן מה. ואז, בעת שהגבר איננו חושד בכך, היא תנטוש אותו מיוזמתה בנחישות.
כלומר, זה משנה לה תמיד להיות זאת שנוטשת וזורקת, גם אם בן זוגה היה הראשון שיזם את נושא הפירוד.
הפרידה הסופית בהחלט, כאילו חייבת להיות שייכת לה, אך ורק שלה.
לא מוכנה להידחות בידי גבר שהיא נמשכת אליו - אותו דבר לגבי גבר ידידותי שהיא נמשכת אליו.
כשהגבר איננו נמשך אליה, איננו מחזר אחריה, והיא מעוניינת לפתות אותו, היא לא יכולה לסבול זאת שהגבר שהיא דלוקה עליו, איננו מחזר אחריה. היא לא רוצה לראות אותו יותר לעולם.
על כן היא מתנתקת ממנו באופן מפורש, כאילו שהשניים היו בני זוג, כאילו שהוא מן מחזר שלה, מן בן זוג.
היא עשויה לנמק זאת כך לדוגמא- "אין לי כרגע מקום לאף אחד חדש בחיי".
היא לעולם לא מודה באף אמת רגשית מכוערת שמקננת בנפשה.
מרכיב ההפתעה בנטישת בן הזוג
בדר"כ האישה מעדיפה להנחית על בן זוגה נטישה בהפתעה. הפתעה מוחלטת, נטישה מיידית נחרצת.
כך בן זוגה לא ימצא שום זמן הסתגלות למצב החדש.
הרעיון הוא למקסם את הנזק הנפשי שצפוי להיגרם לגבר,
הקשר הוא גם כך מונוגאמי, ובן זוגה כנראה לא ימצא נחמה בזרועותיה של אף אישה אחרת.
האישה איננה רואה בבן זוגה ידיד, אלא אויב. על כן איננו ראוי להיות שותף לכוונותיה לגבי עתיד הקשר.
בן זוגה, למעשה אויב שלה, נמצא מן העבר השני של המתרס, והיא מנהלת נגדו מלחמה בלתי פוסקת.
חלק מן המלחמה הזאת, נסב על אי שיתוף כוונותיה להיפרד, אי מתן זמן הסתגלות לקראת הפירוד שכבר החליטה עליו.
הנטישה עצמה, תמיד כרוכה באיזו היעלמות נוספת של הבחורה, היעלמות נוספת שהיא כביכול בלתי ניתנת לביטול.
הבחורה נוסעת למקום אחר, אי אפשר להשיג אותה, אי אפשר לראות אותה, אי אפשר לדבר איתה, והמצוקה מתעצמת.
מרכיב ההפתעה עצמו מתוכנן בקפידה. הוא איננו מקרי. חשוב לבחורה שבן זוגה יוכה בהלם, יוכה בתדהמה.
הבחורה עצמה תמיד מכחישה זאת, אבל הכל מתוכנן בקפידה רבה, מבלי שבן הזוג יידע אף פרט בכלל.
נטישה תוך השפלת בן הזוג, תוך הסבת נזק רגשי
הנטישה עצמה, איננה רק הודעת פיטורין, איננה רק העברת מסר ענייני לגבי גמר הקשר, אלא-
השפלת בן הזוג, הסבת נזק רגשי לבן הזוג. אלו הולכים יד ביד עם הנטישה עצמה.
טיב ההשפלה, טיב הנזק הרגשי שנגרם לגבר, שונים אצל כל בחורה ובחורה. אבל ההשפלה תמיד קיימת.
הנזק הרגשי שנגרם לגבר, העלבון, תמיד נסבים על התוכן המילולי עצמו של דברי הנטישה, או נימת הדברים.
למשל כשנימת הדברים קרירה במיוחד, והדברים נאמרים ללא רגשות מצד הבחורה, או כשלאחר הפירוד הבחורה מדווחת לבן זוגה על תפקוד מלא בחייה ( עבודה, נסיעה לחו"ל, בילויים ). הדבר בלתי נתפס עבור הגבר שלהשקפתו, העולם פסק מלכת, עולמו חרב עליו.
התוכן המילולי של הדברים, תמיד נסב על נימת האשמה. הגבר לעולם סופג האשמות וביקורת על כך שהוא בלתי ראוי, על כך שפעל באופן לא נאות, באופן פוגעני, אנוכי, דורסני, ילדותי. ההאשמות האלו מלוות אותו הלאה בחייו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה